שרון רשב"ם פרופ
התערוכה מציגה קורפוס עבודות נרחב העוסק במערכת היחסים בין סבתא לנכדה, ובמיוחד בזו הנרקמת בין השתיים לאחר מותה של הסבתא.
דמות הסבתא שהייתה לאמנית מקור של נחמה לאורך ילדותה בקיבוץ, וסיפקה לה מסגרת ותחושה של בית במרחב שהיה פרוץ פיזית ורגשית, מוצגת דרך פעולה של היזכרות והנכחה:
באמצעות הפעולה האמנותית- ביצירה פלסטית וכתובה, וכן באמצעות וידאו ארט, משחזרת האמנית רגעים מנחמים, ומשיבה לחיים את דמותה של סבתה האהובה.