רונית שלם
ציורים
בתערוכה קורפוס חושפת רונית שלם סדרת עבודות פיגורטיביות העוסקות בדימויים של הגוף. שלם מציגה שלוש קבוצות של ציורים, שאינם אחידים במראם. קבוצה אחת היא דימויים צבעוניים של גופים קטועי גפיים, שתוכם נראה כמעין רקמה; קבוצה אחרת של איברים בודדים כמו עין, שפתיים, לסת, רגליים ואצבעות ידיים, שחלקם צבעוניים ומזכירים במרקמם את הדימויים הצבעוניים מהקבוצה הראשונה, ואילו אחרים (הלסת והשפתיים), מעלים בתודעה את אמנות הפופ־ארט; בקבוצה השלישית מוצגים דימויים בשחור-לבן של גופים קטועים, המתייחדים במבנם הסכמתי ובטקסטורה שלהם. בעבודות אלה קווי המתאר של הגוף עדיין ניתנים לזיהוי, אולם הם מצטיירים כמפת סימנים אורנמנטלית ומאפשרים קריאה אחרת, מופשטת יותר. שלם נעה על סקאלה שבקצה האחד שלה תקריבי דימויים של הגוף ובקצה האחר תקריבי־מיקרו של איברי גוף, תוך כדי חדירה אל תוככי התא האנושי ותרגום הטקסטורה והמבנה שלו למרקם אורנמנטלי. השימוש באורנמנטיקה ובטקסטורות שונות מאפשר לשלם להביע בדרכים חדשות את עניינה בטבע האנושי ובנשיות.
עבודותיה של שלם עוסקות בפגיעוּת הגוף ובשינויים החלים בו מנקודת מבט מרוככת מעט. הניגוד בין דימויי הגופים הקטועים, המשדרים כאב ופגיעה, לבין הלך־הרוח האופטימי שמשדרת הצבעוניות של חלקם, מנטרל את חריפות העיסוק בנושא זה וכמו מעניק לגוף העבודות הקטוע טון חיובי. בכך מתייחדת עבודתה של שלם בתוך מסורת העיסוק בדימויים של הגוף בעולם האמנות העכשווית, ובמיוחד אל מול עיסוקן של אמניות-נשים בנושא זה, שמוביל לעיתים קרובות למקומות קשים, טעונים ומורכבים.