עיניים לכותל

בחלל הקטן של הגלריה יצר בר חמא מיצב הכולל ציורי אקריליק על בד, שנראים בהם דימויים נמסים ואפורים של ילדים ומבוגרים הצועדים בתהלוכה אל הלא נודע. העבודות מעובות באימפסטו ונראות בשרניות, חומריות, חונקות וקלאוסטרופוביות. לצידם ניצבים בחלל הגלריה תצלומים אשר נראים בהם כתלים ושערי עץ פגומים, ועליהם הכתובת "כשר" באותיות עבריות ברורות, המדברות בעד עצמן. הסמטאות, הכתלים והשערים מוצגים כעדות דוממת וטעונה לימים אחרים. מנגד מוצבים באופן אירוני תצלומים "משעשעים" המזכירים את אותם ימים אפלים, שנראים בהם בתי קפה הומים בני אדם הלוגמים קפה, נוגסים בקרואסון ובבאגט ונהנים מחיים טובים. ככלל, ייחודם וכוחם של התצלומים בתערוכה ניכר בתמימותם האכזרית, שכן אין הם מראים מעשי זוועה או כל תמונה שקשה לשאתה. אלמנט ההלם נעדר מהעבודות, שכן אותו הלם עשוי להיהפך מוכר ושחוק. ייתכן כי אנשים מתרגלים שלא להסתכל, או מוצאים דרכים להתגונן מפני המטריד והמאיים, וכפי שניתן להתרגל לאימה בחיים הממשיים, כך ניתן להתרגל לאימה ולהפכה לשגרה גם בתצלום. בעבודות של בר חמא קיימת "שגרה" שאינה מאפשרת לצופה קתרזיס, וניכר בהן מעין מתח מתמיד בין האופן שבו העין קולטת את הדימוי בכללותו לבין הפרטים הקטנים המופיעים בהם.