מקופלת

הזמנה

שלושת האמנים המציגים בתערוכה מפתחים הליכים בלתי צפויים ויוצרים דימויים מפתיעים באמצעות שימוש בטכניקת הקיפול. אמנים אלו מגיעים ממחוזות שונים: אילן גריבי, העוסק באמנות האוריגאמי, הוא "המקפל הקלאסי"; לאה שבס, קרמיקאית, עוסקת בקיפול חומר; טל פרנק מציירת, מפסלת ויוצרת יציקות קשיחות על גבי ניירות מקופלים. שלושתם מתקפלים זה אל זה, מתחברים איש לרעהו ונפרדים זה מזה, מבחינת תהליך העבודה, הטכניקה, החומרים וחזותם של הדימויים.

אילן גריבי נוגע בנייר וקשוב להתהוותה של היצירה. הוא מסדיר שקט ורוגע בנייר לאחר הקימור והעיצוב, מתהווה השינוי בתנועות קיפול אגרסיביות".

לאה שבס מקפלת בחומר, שמעצם טבעו הוא רטוב, רך וגמיש. רק לאחר שריפה בטמפרטורות גבוהות, החומר משמר עצמו והופך לצורה, לכלי. שבס מתחילה את עבודתה במשטחים שאותם היא מקפלת, מגלגלת וחותכת, עד להפיכתם לגופים נפחיים. עבודתה מתמקדת ברעיון המעברים כמטפורה. באובייקטים שהיא יוצרת ניכר המתח בין התנועתיוּת של הצורה לבין הקשיחוּת של החומר השרוּף.

המקפלת השלישית, טל פרנק, מתווה דימויים פואטיים באמצעות שימוש בחומרים בלתי צפויים היוצרים תעתוע חומרי. היא מתמחה ביצירת יציקות, שהופכות תחת ידיה לבעלות מראה של מגוון חומרים כגון קרטון, מתכת ופלסטיק. עבודותיה עוסקות בחיקוי של חומר, ורבות מהן נראות כאילו הן עשויות נייר – חומר מתכלה מעצם צבעו. פרנק יוצקת פולימר על גבי הדימוי המקופל שיצרה, ולאחר מכן משחררת את דגם הנייר. היציקה, הקליפה הקשיחה, נצבעת ומעובדת ומשמשת כעבודה הסופית. החומר החזק והנוקשה נראה כפיסת דף קלילה ואותנטית.