יער השכחה

גרץ^– רן "משחקת " באובייקטים של חיות ממשחקי ילדים.  השינויים שהיא בוחרת לעשות בהם  ומיקומם בגוף העבודות,  בא לייצר מראה של מציאות פנימית כפי שהיא חווה אותה כיום. וכמו בכל הסדרות, הפרטי והקולקטיבי נשזרים זה בזה, וחוברים לעבודה קוהרנטית ומהודקת, הקושרת בין העבר להווה.

חשיבות יצירתה של רן ברצף הדיבור על הורות, ילדות וחברה, בסיגנון ריאליסטי צרוף, ממחיש ומיישם את  תחושותיה האינטואיטיביות. ועל כך היא אומרת:

" לא בחרתי בריאליזם כאופציה, לא היתה לי אופציה אחרת. שנים התייחסתי לעבודותיי כסוג של רישום אוטוביוגרפי פרטי אישי. העבודות הן הבנייה של מציאות. אופני ההבנה והטיפול הם נשיים,ופענוח המציאות, מסתמך על התצלומים איתם עבדתי, ועל המרכיבים האנושיים והפוליטים שמזינים אותי".