הברכה

התערוכה "הברֵכה" של רונית אגסי עוסקת כאמור במחווה לפואמה הנודעת "הברֵכה" שכתב ביאליק. אי-שם, מעבר למשטחי נייר וקרטון, מעבר לסיכות הננעצות באדיקות אל בשרו הדק של נייר מתכלה, נשקפת משיכתה של האמנית אל רבדיה העמוקים של הברֵכה, בהשראת הפואמה. בעבודותיה, המתאפיינות ביופי פשוט וצנוע, האמנית יוצרת מערך של דימויים בלתי מוגדרים. דימויים אלו מתבססים על פעולות של דיקור וחירור ומורים על פציעה וכאב. החיבור של אגסי ליצירתו של ביאליק מאפשר לה ולצופים להפליג למרחבי דמיון בלתי מוגבלים. בזיקתן של העבודות לפואמה לא קיים אלמנט אילוסטרטיבי-פיגורטיבי אלא מרכיב מיסטי, מדיטטיבי ואבסטרקטי, שיש בו ממד סמוי. יצירתה של אגסי מתבססת על חלקי יצירה קודמים, על שברים שאיבדו את צורתם המקורית לשם בריאה של הדבר הבא, החדש. המקצב והתנועה הסיסמוגרפית בעבודות מייצרים דימוי על-קרקעי שכמו מסמן פוטנציאל של הצפה. הסמוי והגלוי, האפשרי והבלתי אפשרי, מתרחשים בו-זמנית.