בנותיי – דיוקן עצמי

בתערוכה מוצגות שתי סדרות בהן מתוארות שתי בנותיה של מיקה.

בסדרה "שי", מתוארת בתה שי מלפנים בפתחו של צינור. ובסדרה הנוספת "נומי", מתוארת בתה השנייה נומי מאחור, בשלולית בטבע.

שתי הסדרות מציגות רישום וציורים בצבעי שמן מתוך צילומים שצילמה מיקה בזמן טיול משפחתי. הבנות נמצאות במרכז מרחב סוער, מעורער, הנמצא מחוץ לעיר ולציוויליזציה.

ניצבות כמונומנט, שקועות ברגליהן בקרקע, בלב הסערה.

מיקה מפרקת צילום אחד לכדי כמה ציורים זהים אך בצבעוניות משתנה. היא משתמשת בצבעוניות קודרת, מלנכולית או זועקת, ויוצרת בכל פירוק עולם אחר דמיוני, נטול מקום, זמן ומנותק מהמציאות. רפטטיביות זו מאפשרת למיקה לשנות ולברוא בכל פעם עולם מחדש.

מיקה בתהליך מסע חקירה מתמשך של בריאה מחודשת, לנוכח המציאות הסוערת.