רוחות מתכנסות

התערוכה של דינה רקנאטי מפגישה בין ציור לפיסול ובין חומר לזיכרון.
רקנאטי, שנולדה בקהיר ופעלה בין ישראל לניו יורק, פיתחה שפה אמנותית הנעה בין המונומנטלי לאינטימי ובין המופשט לדימויים של מקום, מסע ושייכות.
במרכז התערוכה נמצאים פסלי הבד הרכים שלה – בדים מקומטים, פרומים ומקופלים, ההופכים לחבילות, עמודים ואובייקטים הנושאים איתם זיכרונות של נדודים, שבריריות וחיפוש אחר בית.
לצידם מוצגות עבודות ציור שבהן נפגשים צבע, קו ותנועה, ומשתלבים זיכרונות מנופי המזרח התיכון עם השפעות האמנות האמריקאית.
החיבור בין ציור לפיסול מטשטש את הגבול בין חומר לדימוי ובין מציאות לזיכרון, ויוצר מרחב שבו העבר ממשיך להתקיים בתוך ההווה.

דימוי: דינה רקנאטי רוחות מתכנסות 3, 2007 אקריליק, ג'ל מדיום על בד

טקסט אוצרות מורחב

Curated text translated into English

نص منقح ومترجم إلى الإنجليزية والعربية