אל קו ההתחלה

הקו מגדיר תחום, יוצר צורה ומִתאר לאובייקטים ומשמש כאמצעי קישור והפרדה צורני.

הקו יוצר תחושה של תנועה וזרימה וגורם למבט לעקוב אחר כיוונו; בתוך כך הוא יוצר טקסטורה, נפח טונליות ותוחם משטחי צבע.

לקו יש משמעויות לשוניות וחזותיות רחבות ומגוונות. כך, למשל, אנו נוהגים לומר: קו רקיע, קו זינוק, קו אורך וקו רוחב, קו משווה, קו הפרדה, קו התחלה וקו סוף, ועוד ועוד.

שלושת האמנים המציגים בתערוכה מבטאים בעבודותיהם תהליכי חיים באמצעות קווים. במונולוג אישי קווי הם בוחנים את עצמם ומציגים את תהיותיהם ביחס למהויות שונות ולתפיסות חיים. חומרי גלם מגוונים מעורבים בהתוויית קוויהם: מסמרים חלודים, הריסות בטון, חוט ברזל, צבעים, כתמים, שמן תעשייתי ולכה סינטטית. כולם חומרים פשוטים, שמקורם בסביבה היומיומית, השגורה המובנת מאליה. מתוך כל אלה מתהווה הבלתי מובן מאליו, פרי היצירה – היפה והמכוער המצוי בכול.