אני עצמי ובשרי

גופה של אודליה גל מוטבע בציוריה: היא נמרחת על ניירות משוחים בצבע טרי ורטוב ומטביעה את עצמה בהם כדי לחקור את צורתה. גם בתצלומיה עוסקת האמנית בדמותה ובגופה העירום. עבודותיה הנועזות, העוסקות בפירוק ובבנייה של זהותה בתהליך אינסופי, מאפשרות הצצה מסקרנת אל אזורי הטאבו של הזהות הנשית. היסוד הנשי והיסוד הגברי נושמים בתוכה, מתקיימים בדיכוטומיה מתמדת, ויותר מכול היא שואפת לאזן את הניגודים ולאחדם בהרמוניה. גל בונה את זהותה לא רק בציור אלא גם באמצעות השפה, בעת שהיא מנסה לנסח לעצמה זהות שלמה, המורכבת מחיבור בין האותיות ז+נ – הזכר והנקבה.